אז קודם כל, נשימות עמוקות...
כשההורים במשפחה הם במקרה גם זוג אבות טריים, ישנם היבטים המצריכים התייחסות מיוחדת כשזה מגיע לנושא המורכב הנקרא "המשפחה המורחבת".
כמו אצל כולם, גם במשפחה עם שני אבות יהיו את הדודים, הסבים והסבתות שירצו לתת עצות, ידרשו את זמן האיכות שלהם עם התינוקות, לעזור לכם לתפוס תנומה, או לתת טיפים שלא רלוונטיים כבר חמישים שנה:) בנוסף לכל זה, לנו גם יש את העניין הרגיש של השייכות הגנטית, שמעלה שאלות אצל המשפחה המורחבת לפעמים אפילו לפני שבכלל חושבים על הרחבת המשפחה, ובוודאי בתקופת ההריון.
זוגיות ונישואים בין שני גברים הם עדיין נושאים שנויים במחלוקת, ולכן הרבה מהזוגות שלנו נתקלים בסיטואציה מעט מוזרה: הם נמצאים בזוגיות כבר מספר שנים, גרים ביחד, מקיימים משק בית משותף ואולי גם נשואים כחוק, אך לעיתים ההורים של שני בני הזוג כלל לא מכירים אחד את השני, ולפעמים אפילו לא את בני הזוג של ילדיהם.
מצב זה הופך למסובך עוד יותר כשרוצים להביא ילדים לעולם, וההורים רוצים להיות חלק מהתהליך ומקרים רבים גם נדרשים לעזור במימון שלו. כמובן שכל משפחה והמורכבות שלה, וכמו שאנחנו אומרים תמיד: כל תהליך שונה מרעהו.
ועדיין, מומלץ להציב גבולות. ברגע שתכנסו לתהליך השאלות יתחילו להגיע, וההורים נוטים להתעסק רבות בשאלת השייכות הגנטית. ויש לכך הרבה סיבות. לעיתים מצב רפואי של אחד מהסבים או הסבתות לעתיד יהווה משקל בהחלטה "מי יביא ראשון את הילד". לפעמים זה קשור דווקא לעניין הכלכלי: "אנחנו ההורים שעוזרים יותר, הילד צריך להיות גנטית מהצד שלנו". לפעמים בגלל מסורת ולפעמים הסיבה הבסיסית ביותר של גנטיקה: "לנו אין מחלות במשפחה".
השאלה מציבה זוגות בסיטואציה לא נעימה מכיוון שלעיתים העזרה במימון תגיע דווקא מההורים שבנם לא מתוכנן להיות האב הביולוגי של התינוק הראשון (במידה והזוג לא בוחר להביא תאומים לעולם, או להביא ילדים בתהליכים נפרדים. מגמה זו הולכת וגדלה בשנים האחרונות).
גם אם מנטרלים את העניין הכספי של מימון התהליך, ואפילו אם מדובר בכל זאת בהריון של תאומים, ההורים של בני הזוג ירצו לדעת באופן טבעי מי מהתינוקות הוא של בנם. ייתכן "וכל הכוונות טובות", אך בנקודה הזאת חשוב להבהיר (ועוד נכנס לנושא זה בהרחבה בטור נוסף בהמשך) שהתינוקות הם של שני בני הזוג, ולטובתם ולרווחתם בהמשך אתם תובעים כבר מעכשיו שדיבורים מסוג זה לא יעלו בסביבתכם ובוודאי שלא בסביבת הילדים.
והאמת, שגם אם ההורים מקבלים בהבנה מלאה את הגבולות שהצבתם זה מכבר בנושא הגנטי, ההמלצה שלנו היא להיכנס לתהליך בידיעה שמערכת היחסים עם הורי בני הזוג הופכת ליותר מורכבת. אתם מגלים עולם חדש: פתאום תצטרכו את הדמויות האלה שהייתם פוגשים במקרה הטוב רק בארוחות שישי ובחגים.
מצד אחד אתם תרצו את כל העזרה שהם יוכלו לתת לכם, כלכלית וגם ממש פיזית. הם יהיו אצלכם בבית, ומעכשיו אתם תראו אותם יותר מפעם בשבוע. הסבתות ירצו לתת לכם את כל הטיפים בעולם והסבים יצחקו עליכם כשתקפצו כי הילדון משתעל. לכל דודה יהיה מה להגיד, וכל אחיין ירצה לגעת ולעשות סלפי. האחות הגדולה שלכם תעיר לכם שאתם מחזיקים את הילד לא נכון, האמא של בן הזוג תתקוף את הבית עם אקונומיקה והריח ישגע אתכם. בקיצור- תרגישו שאתם מאבדים שליטה.
אז כמו שאמרנו, לנשום עמוק. כולנו היינו בזה, וזאת תקופה שיש לה דדליין.
בשלב מסוים התינוקות קצת גדלים, אתם חוזרים לעבודה ומתקבע לו סדר יום תקין, וכל המערכת סביבכם נכנסת לשגרה. ומעבר לזה, עם כל הקושי- אתם צריכים את העזרה הזאת. שווה לבלוע את הצפרדעים כדי שתוכלו לפנות לעצמכם דקה לנשום.
ושוב, הצבת גבולות.
אם משהו לא מתאים לכם, או שנמאס לכם לשמוע שאתם לא בסדר, אתם יכולים וצריכים להגיד "תודה, אנחנו ניקח את מה שמתאים לנו ואם נצטרך עצה נוספת נדע לפנות אליך". אל תתנו לכל הערה או צקצוק לשון לערער אתכם: יכול להיות שלאחיכם יש כבר ארבעה ילדים, אבל זה לא אומר שהוא לא חזר על אותה טעות ארבע פעמים.
לסיום
סימכו על האינסטינקטים שלכם. תקשיבו, תתיעצו, דברו עם אנשים וחברים שעברו את התהליך, והכי חשוב- אל תפחדו לטעות. אין דבר כזה הורה מושלם, אין דבר כזה משפחה מושלמת. הטעויות שההורים שלנו עשו איתנו בנו אותנו להיות מי שאנחנו. הצטרפו לקבוצות הורים ברשת החברתית ושתפו מה עובר עליכם, תגלו שאתם ממש לא לבד.
בכל מקרה של ספק או אפיסת כוחות ערבו איש מקצוע כמו יועצת שינה, תזונה או כל אחד משלל המטפלים הקיימים בתחום רווחת התינוקות. צריכים עזרה למצוא אחד כזה? דברו איתנו.