בעבר, הרעיון שילד יגדל ללא דמות נשית או גברית היתה אחד החסמים הראשונים בתפיסת הלגיטימיות של משפחות חד מיניות.
לשמחתנו השיח המגדרי של השנים האחרונות הצליח לדחוק את הנושא הזה למקומו הטבעי כשיקול קטן מאוד בתכנון המשפחה.
ועדיין, בפגישות האישיות עם ההורים לעתיד השאלה הזאת עולה, וחשוב לנו להתייחס אליה בכובד ראש, מכיוון שהיא תעלה גם מהסביבה, מחברים ואפילו מהמשפחה.
אין מה לקחת ללב, לרוב זה נובע מבורות שאין בה כוונה רעה - והמקום שלנו כהורים הוא גם קצת לחנך.
ראשית אם באמת נכנס לנושא המגדרי, היום מובן לכל שבכל אחד מאיתנו יש קצת אמא. יש בנו אלמנטים גבריים ונשיים, ולהיות "אישה" או "גבר" זה כבר מזמן לא ארגז כלים לעומת משחק בבית ברביות.
אז מה זה בעצם אמא בקונוטציה הקולקטיבית שלנו כולנו? אמא זה חיבוק, חום, תמיכה, אוכל, הכלה וסבלנות. ואנחנו רואים אפילו באבות יחידנים שמביאים ילדים מחוץ למערכת יחסים רומנטית, בדיוק את כל הדברים האלו. אבא זה רק להשתולל בדשא ולשמוח? לא. הרי בסופו של דבר, חינוך הוא סך של דברים שצריך לקבל מההורים, בלי קשר למגדר של ההורים או הילדים. הרי גם בזוגות הטרוסקסואלים התפקידים האלה לא באמת קבועים ומוגדרים, ותלויים בהרבה דברים מעבר למגדר. מה שאנחנו רוצים להגיד: אל תתנו להיסטוריה המגדרית לבלבל אתכם- אתם לא צריכים להיות אמהות כדי לעטוף את הילדים שלכם בחום ובאהבה שהם צריכים, או להיות אבות כדי ללמד את הבנים שלכם איך לשחק בכדור. אתם פשוט צריכים להיות הורים טובים. גישה נוספת וטענה שעולה היא לחשוב על אמא כגורם המשפיע על הנשיות של הילדות שלכם. שאתם כאבות לא תוכלו לטפל בבעיות או שאלות נשיות, הקשורות לתהליך ההתבגרות וההתפתחות התקינה של בנותיכם. אל חשש, תמיד תהיה מישהי שתוכל לעזור לכם (חברה/אחות/גננת/מורה/יועצת). על הכל מדברים היום בבתי הספר ותמיד אפשר להתייעץ עם אחת החברות או האמהות בכיתה. להיות אישה זה לא רק נצנצים ותסרוקות. לבנות קטנות יש צורך להסתכל על דמות של מישהי גדולה ממנה, להעריץ אותה ולראות איך היא זזה ומתנועעת. לכולנו יש סבתות וחברות, וגם מערכת החינוך היא ברובה נשית. אין צורך לדאוג- תהיה חשיפה. צריך רק לזכור לאפשר את זה: אם זה קיים ואתם מזהים הערצה לדמות נשית כמו חברה שלכם או קרובת משפחה, עדיף לשחרר ולפרגן ולא להרגיש מאוימים. להבין שזה הצורך של הבת שלכם. זה לא אומר שאתם הורים לא טובים או שהילדה "צריכה אמא". זו התפתחות טובה ובריאה ומומלץ ליזום את זה אפילו אם לא יקרה באופן טבעי. אין צורך לחשוש- זו לא דמות אם, אלא יותר קרבה של גירל פאוור, שאפשר לחקות אותה ולשאוב ממנה דוגמא. יכול להיות שגם הבנים הקטנים שלכם יקשרו לדמות נשית מסוימת, יעריצו וירצו להתקרב אליה מהמקום שבו תינוקות נקשרים לדמויות שונות ומגוונות בחייהם. גם מזה לא צריך להיבהל, לא לעצור ולא לרסן את ההתלהבות. זה בסדר וזה צורך התפתחותי בריא ותקין. המשיכו להיות אתם כפי שאתם, ואל תחששו שהילדים שלכם גדלים עם חוסר בדמות כזו או אחרת. החיים יספקו להם באופן טבעי הזדמנויות רבות לקשרים מעוררי השראה, וזה קורה כבר מהרגעים הראשונים לחייהם.